מאת צוות TopicLearnלמדתם נושא מספיק טוב כדי להמשיך כשאתם יכולים להיזכר בו בלי לפתוח שום דבר, להסביר אותו במילים פשוטות וליישם אותו על דוגמה שלא ראיתם קודם. התחושה ש"הבנתי" לא נחשבת. קל מאוד לייצר אותה והיא לא אמינה, ולכן היא כלל עצירה גרוע.
למה התחושה ש"הבנתי" מטעה
קראתם שוב פרק, והכול נראה מוכר. המשפטים זורמים, התרשימים הגיוניים ואתם מהנהנים. אבל לזהות רעיון כשהוא מונח לפניכם זה הרבה יותר קל מלשלוף אותו מהזיכרון, ומבחנים, ראיונות עבודה ופרויקטים אמיתיים דורשים את האפשרות השנייה. תחושת ההיכרות היא מה שמרגישים כשהתשובה נמצאת ממש מול העיניים.
היכולת לשפוט את ההבנה של עצמנו נקראת מטא-קוגניציה, ורובנו בטוחים בעצמנו יותר מדי מיד אחרי הלימוד, כי החומר עדיין טרי. הפתרון הוא לא להטיל ספק בעצמכם. הפתרון הוא להחליף את התחושה בבדיקה קצרה.
ארבע בדיקות לפני שממשיכים
אף אחת מהן לא לוקחת הרבה זמן. עשו אותן לפי הסדר, ועצרו בראשונה שהולכת רע.
- דף ריק. סגרו את הסיכום וכתבו כל מה שאתם זוכרים על הנושא, בלי סדר מסוים. אחר כך פתחו את החומר והשוו. החורים שמצאתם הם סדר היום של המפגש הבא.
- הסבר פשוט. אמרו את זה בקול, כאילו לחבר שמעולם לא שמע על הנושא, בלי מונח שאתם לא יודעים להגדיר. אם אתם שומעים את עצמכם אומרים "ואז זה פשוט עובד", שם נמצאת הנקודה הרופפת.
- דוגמה חדשה. פתרו בעיה, ענו על שאלה או יישמו את הרעיון על מקרה שלא ראיתם. שימוש באותה דוגמה בדיוק מהשיעור מוכיח רק שזכרתם את הדוגמה.
- לחזור אחר כך. בדקו את עצמכם שוב אחרי לילה של שינה, ואם אפשר גם אחרי כמה ימים. מה שאתם עדיין יודעים לעשות אז הוא מה שבאמת שלכם.
זה תרגול שליפה שמשמש כמדד ולא כשיטת לימוד. אותה פעולה של שליפה מהזיכרון גם מחזקת אותו וגם מראה עד כמה הוא חזק. החוקרים קוראים ליתרון הזה אפקט הבדיקה.
איך זה נראה עם נושא אמיתי
נניח שסיימתם שיעור על ריבית דריבית. בדף הריק אתם כותבים את הנוסחה, אבל לא מצליחים להסביר למה ריבית על ריבית גדלה מהר יותר ויותר. זה חור. בהסבר הפשוט אתם אומרים לחבר שכסף מרוויח ריבית ואז גם הריבית מרוויחה ריבית, וזה נשמע נכון. בדוגמה החדשה אתם מחשבים סכום אחר על מספר אחר של שנים, וטועים במעריך. מחר אתם פותרים את אותה דוגמה שוב מההתחלה.
ארבע בדיקות וכרבע שעה, ועכשיו אתם יודעים בדיוק מה לקרוא שוב: שלב המעריך ולא יותר. השוו את זה לקריאה חוזרת של הפרק כולו ותקווה לטוב. זה יכול להרגיש איטי יותר מלהמשיך הלאה, אבל זה חוסך את השעות שהייתם מבזבזים על גילוי מאוחר שמשהו לא נקלט.
תנו לעצמכם ציון כן
אחרי הבדיקות, מיינו כל רעיון בנושא לאחת משלוש קבוצות: יציב (ידעתם בלי עזרה), רופף (היה צריך רמז או הרבה זמן) וחסר (לא הצלחתם). תהיו קצת קשוחים. רעיון רופף שסימנתם כיציב הוא בדיוק זה שיכשיל אתכם במבחן.
המשיכו הלאה כשהרעיונות המרכזיים יציבים והרופפים רשומים ברשימה לחזרה. אתם לא צריכים שכל פרט יהיה בקבוצה הראשונה, רק את הפרטים שכל השאר נשען עליהם.
התאימו את הרף למטרה
כמה יציב זה מספיק יציב תלוי בשביל מה אתם לומדים. סקרנות לגבי הדרך שבה פועלים גאות ושפל דורשת פחות ממבחן הסמכה. אם כבר כתבתם מטרה מספיק ברורה כדי לבדוק אותה, הרף כבר ידוע: הוא מה שהמטרה דורשת שתדעו לעשות, לא מה שמרגיש יסודי.
אל תרדפו אחרי מושלם
מנקודה מסוימת, חזרה נוספת על אותו נושא מוסיפה מעט, ואילו נושא חדש שדחיתם לא עולה לכם כלום להתחיל. וההמשך הוא לא סופי. רעיון רופף יכול לחזור במפגש לימוד מאוחר יותר, ובדרך כלל הוא נקלט טוב יותר בסיבוב השני. לחזור אחורה זה זול. להישאר במקום לנצח זה לא.
איפה TopicLearn נכנסת
בכל שיעור ב-TopicLearn יש בדיקות שליפה: שאלות קצרות שמבקשות מכם להעלות תשובה מהזיכרון. הן גרסה קטנה של הבדיקה הראשונה והשלישית למעלה, והן בנויות ללחץ נמוך. כתבנו על זה במאמר על בדיקות שליפה בלי פאניקה של ציונים. התייחסו לבדיקה שפספסתם כמידע על מה כדאי לחזור עליו, לא כציון.
אם בא לכם לנסות את זה על נושא שאתם באמצעו, התוכנית החינמית מאפשרת להתחיל לפני ששילמתם משהו.