איך קובעים מטרות למידה שבאמת יתממשו

מטרת למידה נכשלת כשאין לה תאריך יעד, אין דרך לבדוק התקדמות, ואין קו סיום ברור. "להשתפר באקסל" או "להבין למידת מכונה" אי אפשר לתזמן, לעקוב אחריהם, או להשלים, ולכן הם נושרים בשקט מהרשימה כבר בשבוע העמוס הראשון. מטרה שבאמת מתממשת מורכבת משלושה חלקים: תאריך אמיתי, נקודת ביקורת קטנה שאפשר להגיע אליה תוך שבוע, ומשפט פשוט שמתאר איך נראה "סיימתי".

מחברים את המטרה לתאריך שכבר חשוב

"מתישהו" הוא לא דדליין שהמוח מתייחס אליו כאמיתי. תאריך שקשור למשהו שכבר נמצא ביומן שלכם כן: טיול, הגשת מועמדות לעבודה, פרויקט בעבודה, שיחה שאתם יודעים שמגיעה. "ללמוד ספרדית שוטפת" הופך ל"להזמין ארוחת ערב ולבקש הכוונה בספרדית בטיול באוקטובר". "ללמוד SQL" הופך ל"להוציא בעצמי דוח לצוות לקראת הפגישה בארבעה בחודש, במקום לבקש מעמית". הנושא לא השתנה, אבל עכשיו יש תאריך שבאמת ישים לב אם לא למדתם.

• בלי דדליין: "להשתפר בדיבור מול קהל".
• עם דדליין: "להעביר את עדכון הרבעון בפגישת הצוות בלי לקרוא מהדף".
• בלי דדליין: "ללמוד React".
• עם דדליין: "לבנות מחדש את אתר התיק עבודות שלי עם טופס יצירת קשר תקין עד סוף החודש".

כותבים משפט אחד שמתאר איך נראה סיום

לפני שפותחים ולו מקור לימוד אחד, כותבים את המשפט שהייתם משתמשים בו כדי לספר לחבר שסיימתם. לא "אני יודע סטטיסטיקה עכשיו", אלא "אני יכול לקרוא חלק תוצאות של מחקר בתחום שלי ולהסביר מה המספרים בעצם אומרים". המשפט הזה עושה שתי עבודות בבת אחת: הוא אומר לכם אילו חלקים של נושא ענק אפשר לדלג עליהם בינתיים, והוא נותן לכם מבחן שאפשר להריץ על עצמכם בהמשך, במקום לנחש אם אתם מוכנים.

קובעים נקודת ביקורת לשבוע קדימה, לא לחודש קדימה

מטרה שנבדקת רק בסוף לא נותנת שום הזדמנות לתקן כיוון באמצע. אם אתם כבר בשבוע השלישי מתוך תוכנית של חודש וסוטים מהמסלול, תגלו את זה מאוחר מדי לתקן. נקודת ביקורת שבועית פותרת את זה: משהו קטן וספציפי שתדעו לעשות עד יום ראשון הקרוב. "עד יום ראשון הבא אני יכול לכתוב לולאת for שמעבדת רשימת מספרים" הוא משהו שאפשר לבדוק בפועל. אם לא, תדעו את זה ביום השביעי, לא ביום השלושים, ותוכלו לשנות מקור לימוד או הרגל.

איך נראית נקודת ביקורת שבועית טובה

היא צריכה להיות קטנה מספיק כדי להשלים בזמן שבאמת יש לכם, לא בזמן שהייתם רוצים שיהיה לכם. היא צריכה להיות משהו שאתם יכולים לעשות או לא, בלי ציון חלקי. והיא צריכה לקדם אתכם לעבר המטרה הסופית, לא להיות משימה אקראית שלא קשורה אליה. "לקרוא פרק שלוש" היא פעילות. "להסביר בקול, מהזיכרון, את הטענה המרכזית של פרק שלוש" היא נקודת ביקורת.

מצפים שהמטרה תשתנה, ומאפשרים לה

מטרה שנכתבה לפני שידעתם משהו על הנושא היא ניחוש ראשוני, לא חוזה מחייב. אחרי שבועיים של לימוד תכנות תדעו הרבה יותר על מה "לבנות סקריפט שעובד" באמת אמור להביע ממה שידעתם ביום הראשון. עדכון המטרה ברגע שיש לכם מידע אמיתי הוא לא ויתור עליה. דווקא הסירוב לעדכן אותה, וההתעקשות על תוכנית שכבר לא מתאימה למה שאתם מנסים להשיג, היא הדרך הנפוצה יותר שבה אנשים נוטשים.

איפה כלי כמו TopicLearn נכנס לתמונה

זה קרוב לאופן שבו קורס ב-TopicLearn נבנה: מקלידים את הנושא ומה רוצים להצליח לעשות איתו בפועל, והמערכת הופכת את זה לתוכנית קורס תוך פחות מדקה, על בסיס חומר קיים או מקורות שאתם עצמכם מספקים. אפשר לדחוף בחזרה על התוכנית לפני שהיא נבנית: להרחיב או לצמצם חלק, לנסח מחדש את המטרה, להחליף שיעור שלא מתאים. שליפה פעילה וחזרה מרווחת מתוכננות לתוך רצף השיעורים כבר מההתחלה, כך שהרגל נקודת הביקורת השבועית שתואר למעלה כבר מובנה באופן שבו הקורס בנוי, ולא משהו שצריך לזכור להוסיף בעצמכם.