למה בדיקות ההיזכרות ב-TopicLearn לא מציגות לכם ציון

בדיקת היזכרות ב-TopicLearn לא מציגה ציון, אחוז הצלחה או סימון עובר-נכשל בזמן שעונים עליה. זה מכוון. ברגע ששאלת זיכרון קצרה הופכת לאירוע מדורג, רוב האנשים מפסיקים לנסות לזכור את התשובה בכנות ועוברים למצב של הגנה על הציון: כותבים משהו שנשמע נכון בערך, במקום להושיט יד אל מה שהם באמת זוכרים.

מה בדיקת היזכרות בעצם מבקשת מכם

בדיקת היזכרות היא שאלה קצרה שעונים עליה מהזיכרון, בלי שום דבר מול העיניים לזהות ממנו תשובה ובלי רשימת אפשרויות לבחור מתוכה. מקבלים תיבה ריקה ושאלה כמו 'במשפט אחד, מה גורם לתופעה הזו' או 'ציינו טעות נפוצה שאנשים עושים לגבי הנושא'. אין חזרה לחומר לפני כן ואין רשימה סגורה לסרוק אחריה. או שהתשובה שם, או שלא, והתרגיל בנוי כדי לגלות בעדינות איזה מהם נכון.

למה היעדר הציון הוא בדיוק העניין

דירוג של שאלת היזכרות הקטנה משנה את מה שאנשים שואפים אליו. ברגע שנקודות או אחוזים על הפרק, האינסטינקט הוא להתחמק: לכתוב משהו מעורפל מספיק כדי להישמע חצי נכון, או להושיט יד לניסוח שנשמע סביר במקום לתשובה שבאמת נמצאת, או לא נמצאת, בזיכרון. שום דבר מזה לא עוזר ללמוד את החומר. זה רק הופך את התרגיל למדד של כמה טוב מישהו יודע לשחק שאלה עם סיכון נמוך, במקום מדד לזה אם הוא באמת יודע את הדבר. מסירים את הציון, ולא נשאר מה להגן עליו, אז המהלך הכן הופך גם למהלך הפשוט: לנסות לזכור, לראות מה עולה, ולהמשיך הלאה.

איך זה נראה בפועל

תארו לעצמכם שתי גרסאות של אותו שיעור, למשל על איך חיסונים מאמנים את מערכת החיסון. בגרסה המדורגת, מי שזוכר חצי מהמנגנון כותב משהו כללי ובטוח, 'הגוף לומד להילחם בזה', כי משפט מעורפל פחות צפוי להיפסל ממשפט ספציפי שאולי לא מדויק. בגרסה ללא ציון, כשאין תוצאה מחכה מהצד השני, אין שום סיבה לא לכתוב את הזיכרון האמיתי והספציפי: משהו על נוגדנים, על חשיפה, או כל פרט שבאמת עולה קודם בראש. הניסיון הספציפי הזה, נכון או לא, אומר הרבה יותר, גם למי שעונה וגם לשיעור עצמו, ממשפט מתחמק. לטעות כאן לא עולה כלום, וזה מצביע בדיוק על מה כדאי לחזור עליו.

אותו דפוס חוזר בכל נושא. מי שחוזר על טקטיקת משא ומתן, כלל דקדוק או שלב בפרוצדורת מעבדה מתנהג אחרת ברגע שמספר מופיע ליד התשובה שלו. מוציאים את המספר, והשאלה חוזרת להיות על זה אם הרעיון באמת שם, ולא על זה אם נראים בקיאים.

בדיקת היזכרות היא לא חידון, וזה לא במקרה

השיעורים ב-TopicLearn משתמשים גם בחידונים מדורגים עם ארבע אפשרויות, ושני הפורמטים לא מתחלפים. שאלת חידון בודקת אם אתם מזהים את התשובה הנכונה כשהיא יושבת ליד שלוש תשובות שגויות, וזו יכולת אמיתית ושימושית. בדיקת היזכרות בודקת משהו קרוב יותר למה שבאמת תצטרכו בהמשך: לשלוף עובדה או הסבר מהזיכרון בלי שום דבר לזהות אותם ממנו. להחליף פורמט אחד בשני בכל מקום היה מבזבז את שניהם. זיהוי תשובה נכונה על המסך והפקה שלה מאפס הן יכולות שונות, ושיעור שבודק רק את הראשונה משאיר את השנייה לא מתורגלת.

איפה בדיקות היזכרות מופיעות בשיעור

בדיקת היזכרות בדרך כלל מגיעה מיד אחרי שנחשפתם לעובדה, מונח או רעיון חדש, לפני שהספקתם להישען על קריאה חוזרת. התזמון הזה מכוון: ככל שהבדיקה קרובה יותר לחשיפה הראשונה, כך היא בודקת יותר אם הרעיון באמת נכנס, ולא רק אם הוא עדיין נראה לכם על המסך מלמעלה. זה גם נותן אינדיקציה כנה יותר להתקדמות מכל פס התקדמות שממלא את עצמו, כי מה שאתם באמת מסוגלים להפיק מהזיכרון אומר יותר מאשר עצם זה ששיעור רץ עד הסוף.

המאמץ עצמו הוא מה שעושה את העבודה

מאחורי זה עומד רעיון מבוסס היטב באיך שהזיכרון עובד: הניסיון לשלוף משהו מחזק אותו יותר מאשר להסתכל עליו שוב באופן פסיבי, גם כשהניסיון נכשל. להושיט יד לתשובה, לא למצוא אותה, ואז לראות את התשובה הנכונה, נוטה להיטמע יותר מאשר קריאה חוזרת של אותה תשובה בלי לנסות לשלוף אותה קודם. בדיקת היזכרות מדורגת פועלת נגד המנגנון הזה, כי היא נותנת סיבה להימנע מניסיון אמיתי ולהתחמק במקום להושיט יד. בדיקה ללא ציון פשוט לא עומדת בדרך, ונותנת לניסיון הזה לקרות.

כשציון כן העניין

כל זה לא אומר ש-TopicLearn נמנעת לגמרי מציונים. במקום אחר בקורס, מושג מסוים עשוי לקבל טיפול של מבחן דמה, כולל ציון, כי מבחן דמה נועד לדמות את הלחץ האמיתי והמדורג של מבחן בפועל. שני הפורמטים לא מתחרים זה בזה, הם עושים עבודות שונות: בדיקת היזכרות בונה את הזיכרון מלכתחילה, ומבחן דמה בודק איך הוא מחזיק מעמד תחת לחץ אמיתי אחרי שהוא כבר שם.

הסרת הציון מבדיקת היזכרות היא לא ניסיון להימנע ממשוב. זו דרך לוודא שמה שנבדק הוא הזיכרון שלכם, לא היכולת שלכם להגן על ציון.