מאת צוות TopicLearnלא צריך להשלים כל מפגש שהוחמץ. סופרים מה נשאר, מצמצמים את זה למה שחשוב באמת, וחוזרים עם מפגש קצר אחד כבר היום. השלמת פערים בלימודים היא עניין של מיון וסדרי עדיפויות, לא של כוח רצון, ורק כשמתייחסים אליה כך מצליחים לזוז שוב.
למה "להשלים הכול" כמעט אף פעם לא עובד
כשמפספסים שבוע, הדחף הראשון הוא להוסיף את השעות שהוחמצו מעל השעות הרגילות. התוכנית הזאת מניחה שיש לכם זמן פנוי, אבל גם בפעם הראשונה לא היה לכם. מה שיוצא הוא לוח זמנים שנראה מצוין על הנייר ונשבר כבר ביום רביעי, וזה מרגיש כמו הוכחה שאתם לא מסוגלים. בפועל זו רק הוכחה שהתוכנית הייתה כבדה מדי.
ויש גם האשמה. ערימה של פרקים שלא נקראו או של שיעורים שנעצרו באמצע נעשית קשה יותר לפתיחה מיום ליום, כי לפתוח אותה זה להתמודד עם כולה בבת אחת. ככל שהפער גדל, כך גדל הרצון להתחמק ממנו.
חמישה צעדים לחזור למסלול
1. רשמו מה נשאר, לא מה פספסתם
הקדישו עשר דקות ורשמו את החומר שנשאר ואת התאריך שמשנה: מבחן, הגשה או יעד אישי. את הימים שהוחמצו אל תכניסו לחשבון. הם כבר עברו, וספירה שלהם רק מוסיפה אשמה. מה שקובע הוא כמה חומר נשאר ביחס לכמה זמן נשאר.
2. חלקו את החומר למה שחייבים לדעת ולמה שנחמד לדעת
סמנו כל פריט ברשימה. "חייבים לדעת" זה מה שהמבחן או היעד בודקים ישירות, וגם היסודות שחומר מאוחר יותר נשען עליהם. "נחמד לדעת" הם הדוגמאות הנוספות, נושאי הצד והפרק שסתם עניין אתכם.
לוותר על הקבוצה השנייה זה לא עצלות, אלא מה שמאפשר לתוכנית לשרוד. גם אם אתם לומדים דרך קורס, לצמצם את ההיקף זה מהלך לגיטימי. ב-TopicLearn, למשל, אפשר להעיר על תוכנית קורס שנוצרה לפני שהיא נבנית ולבקש אותה בהיקף צר יותר, כך שגרסה קטנה של הנושא מוכנה מהר.
3. בדקו מה אתם עדיין זוכרים לפני שחוזרים לקרוא
כשנופלים מאחור, בדרך כלל גם החומר מההתחלה כבר התעמעם. לפני שאתם קוראים אותו שוב, נסו להיזכר בו: סגרו את הסיכומים, כתבו מה אתם זוכרים או ענו על כמה שאלות. כך תראו אילו חלקים באמת צריכים חזרה ואילו חוזרים אחרי מבט קצר. זה תרגול היזכרות, והוא לוקח הרבה פחות זמן מקריאה חוזרת של הכול "ליתר ביטחון".
4. תקטינו את החזרה בכוונה
המפגש הראשון אחרי ההפסקה צריך להיות קצר וממוקד: 20 דקות, נושא אחד, דבר אחד ברור לסיים. המטרה היא לא להתקדם הרבה אלא להוכיח לעצמכם שההרגל עדיין עובד. אם תתכננו קאמבק של שלוש שעות, יום גרוע אחד יסיים אותו. מפגש קטן קל לחזור עליו מחר, וחזרתיות היא מה שבונה מחדש את השגרה.
5. תנו להשלמות חלון קבוע בכל שבוע
במקום לתכנן סוף שבוע הרואי, שריינו בכל שבוע חלון קצר אחד, 30 דקות מספיקות, למה שהתפספס. כשמשהו באמת מתפספס, יש לו לאן ללכת, ואין צורך לבנות את כל התוכנית מחדש בכל פעם.
דוגמה קצרה
נניח שיש לכם מבחן הסמכה בעוד ארבעה שבועות, ותשעה ימים הלכו לכם על לחץ בעבודה. המחשבה הראשונה היא "אני אבוד לגמרי". במקום זה, אתם רושמים את שנים עשר הנושאים שעוד לפניכם ומסמנים שבעה מהם כנושאים שחייבים לדעת. אחר כך אתם מנסים להיזכר בחמישה הנושאים שכבר כיסיתם. שלושה חוזרים בקלות ושניים לא.
התוכנית שלכם קטנה בהרבה מזו שהפחידה אתכם: שבעה נושאי ליבה, שתי חזרות קצרות, ופריטי ה"נחמד לדעת" נשמרים לסוף, אם יישאר זמן. הערב אתם עושים מפגש אחד של 20 דקות על נושא הליבה הראשון. זה כל הקאמבק, והוא אפשרי גם ביום שלישי עייף.
שימו לב לשינוי בתחושה. ערימה אחת ענקית ומעורפלת הפכה לרשימה קצרה עם שלב ראשון ברור. הרשימה הזאת לא מבטלת את הפער, אבל היא מחזירה לכם שליטה, וזה בדרך כלל מה שהיה חסר כדי להתחיל.
ומה אם המועד קרוב מדי?
לפעמים החשבון פשוט לא מסתדר. אז הדבר הכי כן לעשות הוא לתעדף לפי משקל: להשקיע בנושאים שסביר שייבדקו ובאלה שאתם חלשים בהם, ולהשלים עם פערים ביתר. שאלות תרגול עדיפות כאן על קריאה חוזרת, כי הן מראות לכם איפה הנקודות. כלל שימושי: את היום האחרון לפני המבחן מקדישים לחזרה כללית על מה שכבר למדתם, לא לחומר חדש לגמרי.
גם לקצץ בשינה כדי להכניס עוד שעות בדרך כלל חוזר כבומרנג. הזיכרון תלוי בשינה, ולכן השעות הנוספות מחזירות פחות ממה שהן עולות.
דברים שמחמירים את המצב
- להתחיל את כל התוכנית מהיום הראשון כדי שלא ידלגו על כלום. תבזבזו את הזמן שנשאר על חומר שאתם כבר יודעים.
- לעבור לשיטה חדשה או לחומרים חדשים. זה מרגיש יצרני, אבל לא פעם זו עוד דרך לדחות את ההתחלה מחדש.
- לדלג על הבדיקה העצמית מצעד 3. בלעדיה אתם מנחשים אילו נושאים דורשים עבודה.
תוכנית שאפשר לעמוד בה מחר טובה יותר מתוכנית מושלמת שתיזנח ביום חמישי.