מאת צוות TopicLearnאם אף אחד מסביבכם לא מתעניין במה שאתם לומדים, אין טעם לחכות שיתעניינו. עדיף לבנות מעגל תמיכה קטן שלא תלוי בהם: סיבה משלכם, דרך לראות התקדמות, ואדם אחד או שניים (גם אונליין נחשב) שמבינים את הנושא. חוסר עניין מצד חברים ומשפחה הוא דבר שכיח ולרוב לא אישי בכלל. פשוט המוטיבציה צריכה לבוא ממקום אחר.
למה המשיכה בכתפיים כואבת יותר ממה שחשבתם
רובנו לא שמים לב עד כמה אנחנו מקבלים עידוד על מה שאנחנו עושים. עבודה חדשה מקבלת ברכות. תחביב שכולם חולקים מקבל שאלות. אבל נושא ספציפי שהרמתם לבד מקבל "וואו, מגניב" ומעבר מהיר לנושא אחר. אחרי כמה שבועות כאלה הלמידה מתחילה להרגיש קצת חסרת טעם, למרות שבנושא עצמו לא השתנה דבר.
תיאוריית ההכרעה העצמית היא מסגרת מוכרת שמונה שלושה צרכים ששומרים על מוטיבציה: תחושת בחירה, תחושה שאתם משתפרים, ותחושת חיבור לאחרים. כשלומדים משהו שהסביבה לא אכפתית כלפיו, הראשון בסדר (בחרתם בעצמכם), והשני תלוי בכם. השלישי הוא זה שחסר. לכן דווקא אותו כדאי להשלים בכוונה.
תפסיקו לראות בחברים את הקהל שלכם
יש הסתכלות קטנה שמורידה לחץ. החבר שלא מתעניין בהיסטוריה רומית, בהלחמה או בדיני מס לא מאכזב אתכם. הוא פשוט אף פעם לא היה הקהל המתאים לזה. כשמצפים ממנו להיות הקהל, מתכוננים לאכזבה קטנה בכל פעם שמעלים את הנושא.
תנו להם להיות האנשים ששואלים מה שלומכם, ואת הקהל לנושא חפשו במקום אחר.
נסחו את הסיבה שלכם במשפט אחד
כשאף אחד לא שואל למה אתם עושים את זה, בסוף תצטרכו לענות לעצמכם, בדרך כלל בתשע בערב כשהכי בא לכם לעשות כל דבר אחר. סיבה מעורפלת ("אני רוצה ללמוד עוד") לא שורדת רגע כזה. סיבה ספציפית כן: "אני רוצה להבין את החוזים בעבודה בלי לשאול את המשפטי" או "אני רוצה לתקן את המשאבה בעצמי באביב".
אם עוד לא חידדתם את שלכם, המדריך איך מציבים יעדי למידה שמחזיקים מעמד מראה איך הופכים עניין מעורפל למשהו שאפשר לסמן עליו וי. הדביקו את המשפט במקום שתראו אותו.
הפכו את ההתקדמות לגלויה, לפחות לעצמכם
כשאף אחד לא שם לב להתקדמות שלכם, אתם צריכים לשים לב בעצמכם. והזיכרון לא טוב בזה. הבלבול של החודש שעבר נעלם מהר, ולכן מרגיש שלא זזתם גם כשכן. כמה הרגלים פשוטים עוזרים:
- נהלו רשימה שנקראת "דברים שאני כבר יכול להסביר". הוסיפו שורה אחרי כל מפגש לימוד, במילים שלכם.
- שמרו שאלה אחת שלא ידעתם לענות עליה בשבוע הראשון. חזרו אליה בשבוע הרביעי ובדקו מה אתם עושים איתה עכשיו.
- כתבו סיכום של שתי שורות בסוף כל מפגש לימוד, ודפדפו בערימה פעם בחודש.
- בחרו פרויקט קטן שמייצר משהו שאפשר להחזיק או להראות: תרשים, סקריפט שעובד, הסבר של עמוד אחד.
שום דבר מזה לא דורש אף אחד אחר. זה פשוט נותן לכם ראיות, בדיוק מה שקהל היה נותן.
מצאו אדם אחד או שניים
אתם לא צריכים המון אנשים. אדם אחד שמכיר את הנושא, אפילו זר בפורום או בקבוצה קטנה ברשת, מחזיר הרבה ממה שהמשיכה בכתפיים לקחה. חפשו את הגרסה הצרה ביותר של הנושא, קראו לפני שאתם כותבים, ושאלו שאלות ספציפיות ולא כלליות. שאלה כמו "למה השלב הזה נכשל כשהקלט ריק?" מקבלת תשובות. "יש טיפים למתחילים?" לרוב לא.
ואם אתם לומדים בלי שום קבוצה, הכתבה איך נשארים מחויבים כשלומדים לגמרי לבד מציעה התחייבויות קטנות שעושות את העבודה של שותף ללימוד.
שתפו במנות קטנות
יש דרך לדבר על הנושא שלכם שאנשים מוכנים לשמוע, ואפילו נהנים: רעיון אחד, משפט או שניים, בלי הרצאה. "ידעת שמחמצת בצק היא בעצם מערכת אקולוגית קטנה?" מזמינה תגובה. עשרים דקות על כימיה של תסיסה מזמינות בריחה.
וזה גם טוב בשבילכם. כשמסבירים רעיון במילים פשוטות למי שלא מומחה, מגלים מהר איפה ההבנה שלכם חלולה, וזה אותו אפקט שעומד מאחורי ללמוד מהר יותר דרך הוראה לאדם אחר. אם חבר מתנתק כבר במשפט השני, זה מידע שימושי על ההסבר שלכם, לא עליו.
הכינו משפט לתגובה ספקנית
לפעמים זה לא חוסר עניין אלא גבה מורמת: "בשביל מה אתה צריך את זה?". אתם לא חייבים להצטדק, אבל תשובה קצרה ורגועה מקלה להמשיך הלאה:
- "זה מעניין אותי, ואני נהנה להשתפר בזה."
- "יש לי שימוש ספציפי לזה בקרוב."
- "זה פרויקט איטי. אראה לך כשיהיה מה להראות."
ואז החליפו נושא בעצמכם. לא כל שיחה חייבת להפוך לוויכוח על השאלה אם התחביב שלכם נחשב.
איפה TopicLearn נכנס
נושא צר קשה ללמוד גם כי לעיתים אין לו קורס מוכן. TopicLearn בונה קורס מכל נושא שתכתבו, כך שגודל הקהל של הנושא לא קובע אם אפשר ללמוד אותו כמו שצריך. את מה שכלול אפשר לראות בעמוד המחירים, כולל המסלול החינמי.
האם חייבים לספר לאנשים מה לומדים?
לא. הרבה אנשים לומדים בשקט ומשתפים רק כשיש מה להראות. אפשר להשאיר את זה פרטי אם זה מרגיש טוב יותר, כל עוד יש לכם מקור אחר לחיבור או למחויבות.