מאת צוות TopicLearnחזרה ללמידה אחרי שנים היא בעיקר בנייה מחדש של ההרגל, לא של היכולת. היכולת ללמוד לא פגה. מה שנחלש הוא השגרה, הסיבולת לשבת מול חומר צפוף, והתחושה כמה אפשר לקלוט בבת אחת. התחילו ממטרה אחת צרה ומחלון זמן קצר וקבוע, ותנו לשבועות הראשונים להיות על להופיע ולא על להדביק פערים.
מה דועך ומה נשאר
כל מה שהשתמשתם בו כל יום בעבודה נשאר חד. מה שהתרחק הוא הדברים הצרים יותר: לקרוא פרק צפוף ולהוציא ממנו את העיקר, לכתוב תחת לחץ זמן, להישאר עם בלבול שעה שלמה בלי לשלוף את הטלפון. המיומנויות האלה חוזרות מהר ממה שרוב האנשים מצפים, כי אתם מעירים משהו שכבר היה לכם ולא בונים מאפס.
יש לכם גם דברים שלסטודנט צעיר אין. אתם יודעים איך אתם עובדים, יש לכם מצבים אמיתיים לתלות עליהם רעיונות חדשים, ובחרתם בזה בכוונה ולא כי זה היה השלב הבא בטופס. זה שווה הרבה יותר ממה שזה מרגיש בשבוע הראשון.
ועוד דבר: אחרי הפסקה ארוכה הפער בין מה שאתם זוכרים לבין מה שאתם חושבים שאתם זוכרים גדל. לכן לא כדאי להסתמך על התחושה לבדה, וכדאי למדוד מוקדם, כמו שנראה בהמשך.
תתחילו בקטן יותר ממה שנראה לכם סביר
הטעות הנפוצה היא לתכנן כאילו עדיין יש לכם יומן פנוי של בן עשרים. ואז החיים קורים, השבוע הראשון קורס, וכל המיזם מתחיל להרגיש כמו הוכחה שאיבדתם את זה. ההרגל הוא החלק השביר, אז קודם כול שמרו עליו.
בחרו משבצת שהייתם מתביישים קצת לקרוא לה לימודים: עשרים דקות, ארבעה ימים בשבוע, באותה שעה ובאותו מקום. החזיקו אותה שבועיים לפני ששום דבר משתנה. משבצת קטנה שבאמת מקיימים מלמדת את היום שלכם לפנות לה מקום, וזה עושה יותר משעות אחר צהריים אחד של התגייסות בימי שישי.
שבועיים הראשונים, לפי הסדר
- בחרו מטרה אחת צרה. קורס אחד או פרק אחד, לא "לחזור לעולם הלמידה".
- קבעו את המשבצת לפני שאתם קובעים את החומר. שעה ביומן עדיפה על כוונה טובה.
- לפני שאתם קוראים משהו, כתבו מה אתם כבר יודעים על הנושא ומה הייתם מנחשים על השאר. זה לוקח חמש דקות ומראה לכם איפה אתם באמת עומדים.
- סיימו כל מפגש כשאתם עדיין יודעים מה בא אחר כך. משפט שנשאר חצי כתוב בסיכום מקל מאוד על ההתחלה הבאה.
- אחרי שבועיים, הוסיפו עשר דקות רק אם המשבצת הרגישה קלה. אם לא, השאירו אותה בדיוק כמו שהיא.
אם משבצת אחת מתפספסת, אל תנסו להשלים אותה למחרת בכפל. חזרו למשבצת הבאה כרגיל. שגרה שמחזיקה מעמד יודעת לסלוח על יום אחד שלא יצא, והיא לא דורשת רצף מושלם.
בדקו את עצמכם מוקדם, כי קריאה חוזרת מחמיאה לכם
אחרי הפסקה ארוכה, קריאה חוזרת נותנת תחושה שהכול הולך טוב. העמודים נראים מוכרים, המשפטים זורמים, ויש הרגשת התקדמות נעימה. אבל לזהות משהו על הדף זה לא אותו דבר כמו להצליח להפיק אותו בעצמכם, ורק השני עוזר לכם במבחן או בעבודה.
אז סגרו את הספר אחרי כל חלק וכתבו מה אתם זוכרים, במילים שלכם, בלי להציץ. בהתחלה זה יהיה מבולגן. זו בדיוק הנקודה.
מה ניסיון ראשון מבולגן מגלה לכם
ניסיון ראשון חלש הוא לא פסק דין עליכם. הוא מסמן את המקומות המדויקים שצריכים סבב נוסף, וזה שימושי יותר מתחושה עמומה שקראתם הכול. גם שליפה גרועה מהזיכרון מחזקת את החומר יותר מעוד קריאה מההתחלה.
אל תשוו את עצמכם למי שלא הפסיקו
מי שלמדו ברצף יהיו מהירים יותר בכמה דברים בהתחלה, בעיקר בדברים שהם תרגלו לאחרונה. הפער הזה אמיתי וגם זמני. חומר שלמדתם בעבר נוטה לחזור מהר יותר בפעם השנייה, גם כשהוא מרגיש נעלם לגמרי.
גם הסביבה משפיעה. אם אתם לומדים לצד אנשים צעירים, קל לשמוע בראש שאתם מאחור. אבל רובם לא רואים את העבודה שאתם משלבים בכל השאר, ואתם לא רואים את הלילות שלהם לפני מבחן. התמקדו במה שהמשבצת שלכם דורשת ממכם היום.
ההשוואה שכדאי לעשות היא לשבוע הראשון שלכם. אם עכשיו אתם מחזיקים ארבעים דקות של ריכוז במקום עשרים, אתם מתקדמים, בלי קשר למה שאחרים עושים.
איפה TopicLearn נכנס
החלק הקשה ביותר בהתחלה מחדש הוא להחליט מה ללמוד ובאיזה סדר. ב-TopicLearn כותבים את הנושא שרוצים ללמוד ומקבלים תוכנית קורס עם מטרות, תרגולים ובדיקות זיכרון. אפשר להתווכח עם התוכנית לפני שהיא נבנית: לצמצם את ההיקף כדי לא להירשם לתחום שלם, או לבקש לשכתב שיעור.
אפשר גם לבחור את טון ההוראה, וזה חשוב יותר ממה שזה נשמע אם אתם לחוצים מעצם החזרה. בדיקות זיכרון הן חלק מהשיעורים, כך שבדיקה עצמית כבר בנויה לתוך השגרה ולא עוד משימה שצריך לזכור לבצע.