כדי להתכונן למבחן עם חומר פתוח צריך ללמוד את הרעיונות המרכזיים מספיק טוב כדי שלא תצטרכו לחפש אותם, לבנות אינדקס קצר שמביא אתכם לכל פרט בפחות מדקה, ולתרגל שאלות מלאות עם הספר פתוח ושעון שרץ. הספר נמצא שם כדי לאשר מספר או הגדרה, לא כדי ללמד אתכם את החומר באמצע המבחן.
זה נשמע כמו יותר עבודה ממבחן רגיל, ולרוב זה באמת כך. מבחנים עם חומר פתוח נכתבים בדרך כלל עם שאלות קשות יותר, שדורשות יישום, בדיוק מפני שהעובדות מונחות לכם על השולחן.
למה מבחן עם חומר פתוח מפיל כל כך הרבה סטודנטים
המלכודת היא תחושת הביטחון. כשאתם יודעים שהספר יהיה שם, מפתה ללמוד פחות ולתכנן למצוא דברים ביום המבחן. ואז המבחן מתחיל, והשאלה הראשונה היא לא "מהו X" אלא "הנה מקרה מסובך, תחליטו מה חל עליו ותנמקו". אתם מדפדפים לפרק, מוצאים את העמוד, קוראים אותו, ומגלים שעברו שבע דקות ועוד לא התחלתם לענות.
לחפש משהו לוקח הרבה יותר זמן מלזכור אותו. וחוץ מזה, אפשר לחפש רק את מה שאתם כבר יודעים שאתם צריכים. אם לא זיהיתם איזה רעיון השאלה בודקת, הספר לא יעזור, כי אין לכם מושג איזה עמוד לפתוח.
חלקו את החומר לשתי ערימות
לפני שמתחילים ללמוד, עברו על הסילבוס ומיינו כל נושא: מה צריך להיות לכם בראש, ומה הספר יכול להחזיק בשבילכם.
את אלה לומדים בעל פה
- המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם, כי כל שאלה מתחילה בזיהוי של איזה מהם רלוונטי.
- הגדרות שתצטרכו לחשוב איתן, לא רק לצטט.
- איזו שיטה או כלל מתאימים לאיזה סוג בעיה. זאת ההחלטה שהמבחן באמת בודק.
את אלה משאירים לספר
- נוסחאות ארוכות עם הרבה קבועים, וטבלאות.
- ניסוח מדויק של סעיף חוק, תקן או הגדרה שצריך לצטט מילה במילה.
- דוגמאות פתורות שתרצו להעתיק מהן את המבנה.
הערימה השנייה עובדת רק אם אתם יודעים איפה בדיוק נמצא כל פריט. וזה הצעד הבא.
בנו אינדקס לפי סוגי שאלות, לא לפי פרקים
תוכן העניינים מסודר לפי הדרך שבה המחבר לימד את הנושא. שאלות במבחן לא מסודרות ככה. הכינו אינדקס משלכם, עמוד או שניים, שמקשר בין סוגי השאלות שאתם מצפים להן לבין העמוד, הסיכום או המדבקה שעונים עליהן. "חישוב פחת, קו ישר מול יתרה פוחתת: עמ' 212, מדבקה ירוקה" עוזר תחת לחץ. "פרק 7" לא עוזר.
גם מדבקות על הספר עוזרות, אבל רק כשהן מעטות. ארבעים פתקים בכל צבעי הקשת הופכים לעוד תוכן עניינים שצריך לחפש בו. סמנו בערך עשרה מקומות שתפתחו הכי הרבה.
אם מותר להביא דף סיכום
כתבו אותו בכתב יד אם אפשר, ותכתבו אותו מאוחר, אחרי שכבר פתרתם שאלות תרגול. ההחלטה מה נכנס לעמוד אחד היא סבב למידה רציני בפני עצמו. שימו למעלה את מה שחזרתם לחפש שוב ושוב, ותוציאו כל דבר שאתם כבר יודעים להסביר בלי להסתכל.
תרגלו עם ספר פתוח ושעון שרץ
השיגו מבחנים משנים קודמות או שאלות מסוף הפרק, ופתרו אותם בתנאים אמיתיים: אותם חומרים שיהיו לכם ביום המבחן, אותו זמן לכל שאלה. שימו דף ליד ורשמו בכל פעם שאתם פונים לספר, ולמה.
הרשימה הזאת אומרת לכם בדיוק מה ללמוד עכשיו. אם חיפשתם את אותו דבר שלוש פעמים, הוא שייך לערימה של החומר בעל פה. אם בזבזתם ארבע דקות על חיפוש של משהו, האינדקס צריך בשבילו שורה טובה יותר. ואם פתחתם את הספר ועדיין לא ידעתם מה לעשות, יש לכם פער במושג, לא בעיית חיפוש.
ובכל זאת, תבחנו את עצמכם עם ספר סגור
זה מרגיש מוזר לתרגל בלי ספר לקראת מבחן עם חומר פתוח, אבל זה המקום שבו הערימה הראשונה נבנית. תרגול שליפה, כלומר לנסות להסביר או לענות מהזיכרון לפני שבודקים, הוא מה שהופך את הרעיונות המרכזיים לזמינים מהר. כמה מפגשים קצרים עם ספר סגור, מפוזרים על פני השבועות שלפני המבחן, יעשו יותר למהירות שלכם ביום עצמו מאשר עוד קריאה של הספר עם מרקר.
אם חומרי הקורס שלכם הם ערימה של מצגות וקובצי PDF, אפשר להעלות אותם ל-TopicLearn ולקבל קורס שנבנה מהמקורות שלכם, עם בדיקות זיכרון וחזרות מרווחות שמתוכננות לתוך רצף השיעורים. ככה הצד של הספר הסגור מכוסה, והתרגול עם הספר הפתוח יכול להתמקד במהירות ובניווט.
ביום המבחן
- קראו את כל השאלות קודם, וסמנו את אלה שאתם יודעים לענות עליהן מהזיכרון.
- ענו עליהן ראשונות, ופתחו את הספר רק כדי לאשר מספר או ניסוח מסוים.
- בשאלות הקשות, החליטו על הגישה לפני שאתם מחפשים משהו. ואז לכו לספר עם שאלה אחת ממוקדת.
- השאירו כמה דקות בסוף כדי לבדוק מספרים וציטוטים מול המקור.
אם תפסתם את עצמכם קוראים עמוד מההתחלה, עצרו. זה כבר לימוד, והמבחן הוא לא הזמן לזה. סמנו את השאלה, תמשיכו הלאה, ותחזרו אליה כשכל השאר מאחוריכם.
