הסבר-חזרה ושרטוט: שני תרגילים ב-TopicLearn שמראים מה באמת הבנתם

הסבר-חזרה (Explain-back) ושרטוט (Diagram-it) הם שני פורמטים של תרגול ש-TopicLearn יכול לשלב בשיעור כשהנושא מתאים להם. בהסבר-חזרה אומרים את הרעיון במילים שלכם. בשרטוט מציירים איך החלקים מתחברים. שניהם מחייבים להפיק משהו מהזיכרון, ולכן הם נשארים טוב יותר מקריאה חוזרת.

בפוסט הזה נעבור על מה כל פורמט מבקש מכם, למה להפיק עדיף על לעבור שוב על החומר, ואיך מפיקים מהם את המרב. לתמונה רחבה על האופן שבו נבחרים הפורמטים, אפשר לקרוא על התאמת פורמט התרגול לנושא.

01הסבר-חזרה: מסבירים כאילו מלמדים

בהסבר-חזרה מבקשים מכם לנסח מושג במילים שלכם, כאילו אתם מסבירים למי שלא ראה את השיעור. אין כאן בחירה מתוך תשובות. אתם בונים את ההסבר מאפס.

זה קשה יותר ממה שנשמע, והקושי הוא העניין. כשקוראים פסקה שוב, כל משפט נראה מוכר, ולכן נדמה שאתם יודעים אותו. כשצריך להסביר, החורים צצים מהר: שלב שלא מצליחים לחבר, מונח שאפשר לחזור עליו אבל לא להגדיר. שיטת פיינמן נשענת על אותה תצפית.

איך נשמע הסבר-חזרה טוב

• הוא כתוב במילים פשוטות. אם אתם מוצאים את עצמכם מצטטים את הניסוח של השיעור, ייתכן שאתם מדקלמים ולא מבינים.
• הוא כולל את ה"למה". "ריבית דריבית" היא עובדה. "הריבית נצברת כי ריבית כל תקופה מצטרפת לבסיס של התקופה הבאה" היא הסבר.
• יש בו דוגמה קטנה משלכם, עדיף מתחום שאתם מכירים היטב.

אם נתקעתם באמצע, זה מידע שימושי ולא כישלון. סמנו את המקום, חזרו לחלק הזה בשיעור ונסו שוב. הפוסט על למידה מהירה יותר דרך הוראה מרחיב על הסיבה שהסבר למישהו אחר, אמיתי או דמיוני, עובד.

02שרטוט: מציירים את המבנה

חלק מהרעיונות הם בעיקר קשרים: מה מזין מה, מה בא לפני מה, איזה חלק שולט באיזה. פסקה של טקסט הופכת את הקשרים האלה לשורה ישרה. שרטוט מבקש מכם לפרוש אותם במרחב, עם קופסאות, חיצים ותוויות.

מילים ותמונות מעובדות בערוצים שחלקית נפרדים, וחיבור ביניהם נותן יותר מדרך אחת חזרה אל הזיכרון. זה לב תיאוריית הקידוד הכפול, שמסוכמת גם בויקיפדיה. שרטוט שציירתם בעצמכם עדיף על שרטוט שרק הסתכלתם עליו, כי הבחירה מה נכנס לקופסה ולאיזה כיוון החץ מצביע מחייבת החלטות על היחסים בין הרעיונות.

נושאים שבהם שרטוט מוכיח את עצמו

• תהליכים עם שלבים, למשל איך בקשה עוברת באפליקציית ווב.
• מערכות עם משוב, למשל היצע וביקוש או מחזור המים.
• כל דבר עם היררכיה או קטגוריות, כמו סיווג במדעי החיים או שכבות ברשת.

ברשימת תאריכים או באוצר מילים שרטוט מוסיף מעט, וזו אחת הסיבות שהפורמט מופיע רק כשהוא מתאים.

03למה להפיק עדיף על קריאה חוזרת

שני הפורמטים נשענים על אותו מנגנון. שליפת מידע מהראש מחזקת אותו יותר מהכנסתו שוב. אפקט היצירה מתאר את זה: חומר שהפקתם בעצמכם נזכר טוב יותר מחומר שרק קראתם. הסבר-חזרה ושרטוט גם מראים לכם בכנות מה עדיין לא ברור, וזה עוזר לכוון את מפגש הלימוד הבא. המודעות הזו היא עניינה של מטא-קוגניציה.

04איך משתמשים בהם נכון

1. 1עושים לפני שמציצים. מנסים את ההסבר או את השרטוט קודם, ורק אחר כך משווים לשיעור.
2. 2שומרים על קצר. ארבעה או חמישה משפטים, או דף אחד של קופסאות. אם זה מתפשט, אתם מעתיקים ולא מכווצים.
3. 3מתקנים פער אחד בכל פעם. מוצאים את הנקודה החלשה, קוראים רק את החלק הזה ומנסים שוב.
4. 4חוזרים אחרי כמה ימים. עושים את אותו הסבר-חזרה שוב. אם הוא קל, הרעיון התייצב. אם לא, מצאתם מה לחזור עליו.

כדי לראות את הפורמטים בפעולה, צרו שיעור על נושא שאתם לומדים וחפשו אותם במקום שבו הנושא דורש אותם.

05מה הם לא

הם לא מבחן עם ציון. תחשבו עליהם כמראה. ניסיון ראשון מבולגן הוא התוצאה הצפויה, והניסיון השני הוא המקום שבו רואים את הלמידה. אם ההסבר יוצא חלק כבר בפעם הראשונה, ייתכן שהנושא קל מדי לפורמט הזה וכדאי לבחור נושא מאתגר יותר.