מאת צוות TopicLearnהעברת למידה (transfer) היא היכולת להשתמש במה שלמדתם במצב חדש: בעיה אחרת, הקשר אחר, ניסוח אחר. זו המטרה של כל לימוד, ובדיוק שם רוב הלימוד נכשל בשקט. אפשר לשלוט בשיטה מספיק כדי לחזור עליה בדף התרגילים, ועדיין להתקע במבחן כשהשאלה מנוסחת קצת אחרת.
מה זה אומר, בפועל
חוקרים מפרידים בדרך כלל בין שני סוגים של העברה. העברה קרובה היא שימוש במיומנות במצב שדומה למה שתרגלתם, למשל פתרון משוואה חדשה מאותו סוג. העברה רחוקה היא שימוש בה במקום שנראה שונה לגמרי, למשל לזהות שרעיון מסטטיסטיקה מסביר גם החלטה בעבודה.
העברה קרובה מגיעה יחסית בקלות. העברה רחוקה קשה הרבה יותר, והיא מה שאנשים מתכוונים אליו כשהם אומרים שהם רוצים "באמת להבין". הפער ביניהן מסביר למה אפשר לעבור קורס ועדיין לא לדעת ליישם אותו אחרי חודש.
למה הידע נדבק למקום שבו למדתם
הזיכרון קשור להקשר. כשלומדים משהו במקום אחד, בניסוח אחד ועם סוג אחד של דוגמאות, המוח שומר את פרטי השטח יחד עם הרעיון. אחר כך השליפה עובדת הכי טוב כשהמצב החדש דומה לישן. אם הוא לא דומה, הרעיון עדיין שם, אבל אין מה שיעורר אותו.
דוגמה מוכרת: לומדים נוסחה רק דרך תרגילים שכולם מתחילים ב"חשבו את השטח". ואז מגיעה שאלה על כמות הצבע שצריך לקיר, ואף אחד לא אמר שזו אותה נוסחה. הידע לא נעלם. הוא פשוט לא התחבר לשום דבר מלבד הניסוח המקורי.
הנה מקרה קטן. מישהו לומד שהפרדת חזרות בזמן עוזרת לזיכרון, אבל רק דרך דוגמאות על אוצר מילים. שאלו אותו על קטע בגיטרה או על מבחן הסמכה, ויכול להיות שהוא לא יחבר בין הדברים בכלל. הרעיון נלמד, אבל רק כעובדה על כרטיסיות.
חשוב להבין שזו לא בעיה של זיכרון חלש או של חוסר מאמץ. כך המוח עובד כברירת מחדל: הוא שומר את מה שהיה בסביבת הרעיון, ולכן כדי שרעיון יופיע גם במקומות אחרים צריך לפגוש אותו בכמה מקומות.
מה עוזר לידע לנדוד
לתרגל את הרעיון בכמה הקשרים
גיוון הוא הכלי האמין ביותר. אם רואים רק סוג אחד של דוגמה, אי אפשר לדעת אילו מאפיינים חיוניים ואילו מקריים. כמה דוגמאות שנראות שונות אבל חולקות אותו מבנה מכריחות את המוח לשמור על המבנה ולהעיף את הקישוט.
להשוות דוגמאות זו לצד זו
לא מספיק לקרוא שתי דוגמאות בזו אחר זו. שימו אותן אחת ליד השנייה ושאלו מה זהה מתחת לפני השטח. משפט שמתחיל ב"שתיהן הן בעצם..." מחייב לתת שם לעיקרון המשותף, ועיקרון עם שם קל הרבה יותר לזהות אחר כך.
לנסח את העיקרון במילים שלכם
כלל שאפשר לדקלם רק בניסוח של הספר נשאר דבוק לספר. כשכותבים אותו בשפה פשוטה, ואז כותבים מקרה שבו הוא חל ומקרה שבו הוא לא חל, הוא הופך לנייד.
להחליף פורמט
אם תמיד מתרגלים בקריאה, נסו להסביר בקול, לצייר או לכתוב קוד. כל פורמט שולף את הרעיון בדרך אחרת, וכל אחד מהם הוא רמז נוסף שיכול להחזיר אותו.
שגרה מעשית
אין צורך במערכת מיוחדת. מוסיפים שלב אחד של העברה לסוף מפגש רגיל:
- מסיימים ללמוד רעיון כרגיל, עם דוגמה וכמה שאלות תרגול.
- בלי להסתכל, כותבים את הרעיון בשני משפטים, במילים שלכם.
- ממציאים מצב חדש מתחום אחר בחיים או בעבודה שבו הרעיון חל, וכותבים אותו.
- מוצאים מקרה אחד שבו הרעיון לא חל, ואומרים למה.
- במפגש הבא פותחים בשאלה שמשתמשת ברעיון בהקשר שעוד לא ראיתם אותו בו.
המצב שממציאים הוא החלק שרוב האנשים מדלגים עליו, והוא זה שעושה את העבודה. ליצור דוגמה קשה יותר מלזהות אחת, ובגלל זה היא בונה את הקשר.
איך זה נראה בקורס
שיעורים שמשלבים כמה פורמטים של תרגול הם דרך לקבל גיוון בלי לתכנן אותו לבד. ב-TopicLearn הפורמט נבחר לפי הנושא, כך שאותו מושג יכול להופיע כמשימת קוד קצרה, כגרירה והתאמה, כבדיקת זיכרון או כהרהור כתוב. זה לא מחליף המצאה של מקרים משלכם, אבל זה אומר שלא תפגשו רעיון רק בלבוש אחד.
מתי העברה היא לא המטרה
לא הכול צריך לנדוד. אוצר מילים, תאריכים וסימונים אפשר ללמוד כעובדות פשוטות, ואין טעם להשקיע זמן בהמצאת יישומים רחוקים עבורם. את עבודת ההעברה כדאי לשמור לעקרונות, לשיטות ולדרכי חשיבה, שם הערך בא מהשימוש במקום חדש.