כשטועים בשאלת תרגול, הדבר השימושי הוא לא לקרוא שוב את הקטע שממנו היא לקוחה. הדבר השימושי הוא להבין איזה סוג טעות בדיוק קרה כאן, כי פליטה בגלל חוסר תשומת לב, פער אמיתי בהבנה, ובלבול בין שני רעיונות דומים, כל אחד מהם דורש תיקון שונה לגמרי. להתייחס לכל תשובה שגויה באותה צורה, כאילו מדובר בעמוד שצריך לקרוא שוב, מבזבז את המשוב המדויק ביותר שיש לכם בזמן הלימוד.
למה לקרוא שוב את הקטע לא פותר את הבעיה האמיתית
קריאה חוזרת מרגישה פרודוקטיבית כי החומר נמצא ממש שם ומוכר. אבל תשובה שגויה היא תסמין, לא המחלה עצמה. אם קראתם את השאלה לא נכון בגלל לחץ זמן, קריאה חוזרת של הפרק לא עושה כלום בקשר לזה. אם בלבלתם בין שני מושגים שנשמעים דומה, קריאה חוזרת של הפרק שמסביר אחד מהם לא תמנע מכם לבלבל ביניהם שוב. הקטע שטעיתם בו הוא לרוב לא הפתרון לשאלה למה טעיתם בו.
מיינו כל טעות לאחת מארבע קטגוריות
לפני שמתקנים משהו, צריך קודם לזהות מה בעצם קרה. רוב התשובות השגויות נכנסות לאחת מארבע קבוצות:
- פליטה: ידעתם את זה, אבל מיהרתם, קראתם את השאלה לא נכון, או טעיתם בחישוב או בהקלדה תחת לחץ.
- פער: מעולם לא באמת למדתם את החלק הזה, או למדתם אותו ברמה שטחית מדי כדי ליישם אותו.
- בלבול: התבלבלתם בין זה לבין מושג, מונח או כלל דומה אבל שונה.
- ניחוש: לא היה לכם שום בסיס אמיתי לתשובה, ובחרתם משהו שנשמע סביר.
כל קטגוריה מצביעה על תיקון אחר. פליטה בדרך כלל אומרת שצריך להאט על סוג השאלה הזה, לא ללמוד מחדש את הנושא. פער אומר שבאמת צריך ללמוד את החומר הזה, רצוי מזווית שונה מזו שהשאירה את הפער מלכתחילה. בלבול אומר שצריך השוואה זה מול זה בין שני הדברים שמתבלבלים, לא עוד חשיפה לאחד מהם בנפרד. ניחוש אומר שצריך לחזור ליסודות באותו חלק ספציפי, כי כרגע אין שם בסיס חלקי להישען עליו.
נהלו יומן טעויות מתמשך
לא צריך לזה אפליקציה או מערכת מסובכת. מסמך פשוט או ערימת כרטיסיות עובדים מצוין. לכל טעות ששווה לתעד, כתבו ארבעה דברים: מה השאלה בעצם בדקה, לאיזו מארבע הקטגוריות היא שייכת, מה בדיוק השתבש, ושורה אחת קונקרטית על מה תעשו אחרת בפעם הבאה. "לקרוא שוב את פרק 4" לא מספיק ספציפי. "אני כל הזמן מתבלבל בין מיטוזה למיוזה כשהשאלה מזכירה מספר כרומוזומים, לכתוב את ההבדל במשפט אחד ולבדוק אותו לפני שעונים" כן.
לא צריך לתעד כל תשובה שגויה. פליטות חד פעמיות מרגע ממהר בדרך כלל לא שוות תיעוד בנפרד, אבל דפוס חוזר של פליטות באותו סוג שאלה כן. פערים ובלבולים כמעט תמיד שווים שורה ביומן, כי הם נוטים לחזור עד שמטפלים בהם ישירות.
בדקו את היומן לפני שמתחילים ללמוד, לא רק אחרי מבחן
רוב האנשים מסתכלים על הטעויות שלהם רק מיד אחרי מבחן תרגול, ואז לא פותחים את העמוד הזה שוב לעולם. היומן מוכיח את עצמו כשמעיפים בו מבט לפני הישיבה הבאה באותו נושא: סריקה של חצי דקה בערכים האחרונים, במיוחד בלבולים ופערים, ממקדת מחדש את הקשב שלכם בדיוק בנקודות שהכי סביר שיתקלו בכם שוב. זה הופך ישיבת לימוד מ"לכסות את החומר" ל"לכסות את החומר ולשים לב במיוחד לשני הדברים שתפסו אותי בפעם הקודמת".
חזרו על אותה טעות פעמיים, לא רק פעם אחת
תיקון אחד לרוב לא נקלט בפעם הראשונה, במיוחד כשמדובר בבלבול. קצב שימושי הוא לחזור לטעות שתועדה פעם אחת בישיבה הקרובה באותו נושא, ופעם נוספת בערך שבוע אחר כך, אחרי שהייתה לה קצת זמן לדעוך. אם עדיין תופסים את עצמכם עושים את אותו בלבול בפעם השנייה, זה סימן שהתיקון שכתבתם בפעם הראשונה לא היה ספציפי מספיק, לא שאתם לא טובים בחומר. כתבו את התיקון מחדש עם יותר פירוט ובדקו אותו שוב בישיבה הבאה.
שום דבר מזה לא מחליף לימוד של החומר עצמו. אבל יומן טעויות הופך את החלקים שכבר טעיתם בהם פעם אחת, המשוב המדויק ביותר שיש לכם, לחלקים שהכי פחות סביר שתטעו בהם פעם שנייה.